טיפולים

מבוסס על תורתו של יז'י גרוטובסקי, הוגה ובמאי תיאטרון פולני שגרם למהפכה בצורת החשיבה על תפקידי התאטרון בעולם כולו. הוא שינה את מעמדו של השחקן, צורת הכשרתו ועבודתו על תפקיד. אצלו גם המחזה מילא תפקיד אחר וחדל להיות מופע, אלא התחיל להיות תהליך של שינוי, בו לוקחים חלק הן שחקנים והן צופים. על סמך קריאה בספרו "התאטרון העני" אפשר למקד את הגדרת התיאטרון שלו במשפט הבא: "בלי איפור, בלי תלבושות מיוחדות, בלי תפאורה, בלי חציצה בין במה לקהל, בלי אפקטים של תאורה וסאונד". כיוון העבודה גרם לשחרור השחקן מכבליו, הסרת המסכה מפניו, כך שהוא מופיע "עירום" לפני הצופה. גרוטובסקי שלח את השחקן להתמודד עם עצמו, תוך עימות פנימי עם חייו. גם בתחום האימונים הפיזיים הקשים, גרוטובסקי המציא תרגילים מיוחדים כדי לאפשר לשחקן לעבור גבולות הגוף הפיזי, והיכולות הנפשיים של האדם. השחקן כיוצר, לא רק בונה את הדמות, אלא גם יוצר אותה מתוך עצמו ובמגע עם הסביבה.

שלבי העבודה

- היחס בין מסורת לעבודה פנימית

- היחס בין עבודת המתפלל לעבודת האומן

- בין תפילה לתנועה

- עבודת קולית

- יחס לחלל למרחב למה ולמי שבתוכו

- החיפוש אחר דיוק והתעלות בעבודה התנועתית

- ערות ושימת לב בתנועה

- תנועה ככלי לעבודה פנימית

- חיפוש אחר הקו המדויק וההיגיון של הדחף בפעולה הגופנית